Le texte Le vocabulaire Les révisions
'Houline
Daf 2b
אֲבָל אָמַר הֲרֵי עָלַי לֹא
Traduction
But in the case of one who vows and says: It is incumbent upon me to bring an offering, even Rabbi Yehuda concedes that no, it is best not to vow at all. Likewise, it is preferable not to vow to donate a certain monetary value to the Temple treasury. Apparently, then, the statements in that mishna: Everyone takes vows of valuation, and: Everyone vows to donate the assessment of a person to the Temple treasury, do not indicate that it is permitted to do so ab initio.
Rachi non traduit
אבל אמר הרי עלי לא. דלמא פשע ולא מקיים והכי מוקמינן לה בנדרים בפ''ק (דף י.) לר' יהודה תני נודב ומשלם. אלמא מעריכין ונודרין לכתחלה לא דהרי עלי הוא דליכא למימר בהו הרי זו עד דאמר ברישא ערכי עלי והדר יהיב כפי הקצוב בפרשה ודמי עלי נמי דבעי למשיימיה כעבדא דהיכי מצי למימר הרי אלו לערכים אם לא נדר תחלה בערך:
Tossefoth non traduit
אבל אמר הרי עלי לא. הך סוגיא כלישנא בתרא דפ''ק דנדרים (דף י.) דקאמר דפליגי בנודב אבל ללישנא קמא דקאמר דפליגי בנודר אבל בנודב מודה רבי מאיר וא''ת כיון דקרא בנדר כתיב מנא ליה לרבי מאיר דאין נודב טוב מנודר ומשלם ולרבי יהודה נמי אמאי אם אמר הרי עלי לא הא כל היכא דכתיב נדר הוי נדר דוקא ונדבה הוי נדבה דוקא כדמוכח בריש מנחות (דף ב.) וזבחים (דף ב.) גבי כאשר נדרת לה' אלהיך נדבה דפריך האי נדבה נדר הוא וי''מ דהתם פריך משום דשני קרא בדבוריה וי''ל דקסבר כיון דחייש קרא לתקלה בנדר ה''ה בנדבה דהא איכא למיחש לתקלה דאפי' מביאה לעזרה ומקדישה יכול להנות ולמעול בה ולבא לידי תקלה בכמה עניינים דכ''ע לא בקיאי כהלל דמעולם לא מעל אדם בעולתו (פסחים דף סו:) ולרבי יהודה נמי משמע ליה קרא דוקא בנדבה אע''ג דבנדר כתיב דהא בנדר לא מצי למימר דנודר ומשלם טוב שהרי כתיב וכי תחדל לנדור לא יהיה בך חטא הא אם תדור יהיה בך חטא וללישנא קמא דנדרים מפרשינן לקרא הא אם תדור אפשר שיהיה בך חטא אם לא תשלם וא''ת לרבי מאיר דאין טוב שיהא נודב ומשלם כל עיקר אפילו מביא כבשתו לעזרה להאי לישנא בתרא דנדרים היאך אכלו ישראל שלמים במדבר וי''ל כיון שנאסרו בענין אחר בבשר הוו כאילו צוה להם המקום לאכול על ידי שלמים וא''ת והא כתיב (בראשית כ''ח:
כ') וידר יעקב נדר וכתיב (יונה ב':י') את אשר נדרתי אשלמה וי''ל דבשעת צרה שרי כדאמרינן בבראשית רבה וידר יעקב נדר לאמר לאמר לדורות שיהיו נודרים בעת צרה:
וְכֹל הַכֹּל לָאו לְכַתְּחִלָּה הוּא אֶלָּא הַכֹּל חַיָּיבִים בְּסוּכָּה הַכֹּל חַיָּיבִין בְּצִיצִית הָכִי נָמֵי דְּלָאו לְכַתְּחִלָּה
Traduction
Rav Ashi responded: And is that to say that every use of the term: Everyone, is an indication that the action in question is not permitted ab initio? Rather, is the term: Everyone, in the baraita that states: Everyone is obligated in the mitzva of sukka, and in the baraita that states: Everyone is obligated in the mitzva of ritual fringes, also an indication that they are not permitted ab initio?
Rachi non traduit
וכל הכל לאו לכתחלה הוא. וכי אין לך הכל שהוא לכתחלה:
הכל חייבים בסוכה. לאתויי קטן שאינו צריך לאמו:
הכל חייבים בציצית. לאתויי קטן היודע להתעטף:
חַיָּיבִין לָא קָאָמֵינָא אֶלָּא מֵעַתָּה הַכֹּל סוֹמְכִין אֶחָד הָאֲנָשִׁים וְאֶחָד הַנָּשִׁים הָכִי נָמֵי דְּלָאו לְכַתְּחִלָּה וְהָא כְּתִיב וְסָמַךְ יָדוֹ וְנִרְצָה
Traduction
Rav Aḥa answered: I am not speaking about cases where it is stated: Everyone is obligated, as it goes without saying that fulfilling any obligation is permitted ab initio. Rav Ashi asked: If that is so, that which was stated: Everyone who brings an offering places hands on the animal, both men and women (see Menaḥot 93a), is that also an expression indicating that it is not permitted ab initio? But isn’t it written: ''And he shall place his hand upon the head of the burnt offering, and it shall be accepted for him to effect atonement for him'' (Leviticus 1:4)?
Rachi non traduit
חייבין לא קאמינא. היכא דתני חייבין מוכח ודאי דלכתחלה קאמר:
הכל סומכין. לאתויי יורש והא ודאי לכתחלה קאמר דמצוה רמיא עליה על כרחיה:
אִין אִיכָּא הַכֹּל לְכַתְּחִלָּה וְאִיכָּא הַכֹּל דִּיעֲבַד אֶלָּא הַכֹּל דְּהָכָא מִמַּאי דִּלְכַתְּחִלָּה הוּא דְּתִקְשֵׁי לָךְ דִּלְמָא דִּיעֲבַד הוּא וְלָא תִּקְשֵׁי לָךְ
Traduction
Rav Aḥa answered: Indeed, there are instances where the word: Everyone, indicates ab initio, and there are instances where the word: Everyone, indicates after the fact. Rather, concerning the term: Everyone, that appears here in the mishna, from where can it be determined that it is an expression indicating that it is permitted ab initio, creating an apparent contradiction in the mishna that will be difficult for you? Perhaps it is an expression indicating that everyone’s slaughter is valid after the fact, and there will not be a contradiction in the mishna that will be difficult for you.
אֲמַר לֵיהּ אֲנָא שְׁחִיטָתָן כְּשֵׁרָה קַשְׁיָא לִי מִדְּקָתָנֵי שְׁחִיטָתָן כְּשֵׁרָה דִּיעֲבַד מִכְּלָל דְּהַכֹּל לְכַתְּחִלָּה הוּא דְּאִי דִּיעֲבַד תַּרְתֵּי דִּיעֲבַד לְמָה לִי
Traduction
Rav Ashi said to Rav Aḥa: I find the phrase: And their slaughter is valid, to be difficult for me. From the fact that the tanna teaches: And their slaughter is valid, which is an expression indicating that it is valid after the fact, conclude by inference that the initial phrase in the mishna: Everyone slaughters, is an expression indicating that it is permitted ab initio. As, if it indicated that it is valid after the fact, why do I need two phrases teaching that it is valid after the fact?
Rachi non traduit
תרתי דיעבד למה לי. הכי איבעי ליה למיתני שחיטת הכל כשרה חוץ מחש''ו דמשמע שפיר דהנך דמרבינן מהכל דיעבד קמרבינן אבל לא לכתחלה א''נ ניתני הכל שוחטין לחודיה כדתנן גבי מעריכין ונודרין ולא מפרש למה לי למיתני הכל שוחטין ואצטריך לפרושי ושחיטתן כשרה למימר דשוחטין דרישא דיעבד הוא. ואי קשיא בתמורה נמי הא תני והדר מפרש התם לא קתני כה''ג הכל ממירין ותמורתן תמורה בהדי הדדי ואי משום לא שאדם רשאי משום דבעי לאסוקי וסופג את הארבעים לאשמועינן דלוקין על לאו שאין בו מעשה:
Tossefoth non traduit
אנא שחיטתן כשרה קא קשיא לי. משמע שרב אשי הקשה אותה קושיא ואע''פ שהיא סוגיית הגמרא ומכאן ראיה שרב אשי סידר הגמרא אע''ג דאביי ורבא נמי אתו לשנויי הך קושיא והם קדמו הרבה לרב אשי שמא גם בימיהם הקשוה כבר:
אָמַר רַבָּה בַּר עוּלָּא הָכִי קָתָנֵי הַכֹּל שׁוֹחֲטִין וַאֲפִילּוּ טָמֵא בְּחוּלִּין טָמֵא בְּחוּלִּין מַאי לְמֵימְרָא בְּחוּלִּין שֶׁנַּעֲשׂוּ עַל טָהֳרַת הַקֹּדֶשׁ וְקָסָבַר חוּלִּין שֶׁנַּעֲשׂוּ עַל טָהֳרַת הַקֹּדֶשׁ כְּקֹדֶשׁ דָּמוּ
Traduction
Rabba bar Ulla said, in resolution of the conflict in the mishna, that this is what the mishna is teaching: Everyone slaughters, and even a ritually impure person may slaughter a non-sacred animal ab initio. The Gemara interjects: What is the purpose of stating that a ritually impure person may slaughter a non-sacred animal ab initio? There is no prohibition against rendering non-sacred meat impure. The Gemara answers that the reference is to non-sacred animals that were being prepared according to the strictures of sacrificial food, and the tanna holds that the halakhic status of non-sacred foods that were prepared according to the strictures of sacrificial food is like that of sacrificial food insofar as it is prohibited to render such food impure.
Rachi non traduit
הכי קתני. לכתחלה ודיעבד דמתניתין הכל שוחטין לכתחלה לאתויי טמא בחולין:
פשיטא. דהא לא הוזהרו ישראל על טהרת חוליהן:
שנעשו על טהרת קדש. דקבל עליה לאכול בטהרת קדש שרוצה להרגיל עצמו בטהרת קדשים שאם יאכל שלמים או תודה יהא בקי בשמירתן:
כקדש דמו. וחייב להבדל מדרבנן מכל טומאות הפוסלות בהן ואפילו הכי (שחיט טמא) לכתחלה ובסכין ארוכה כדמפרש:
Tossefoth non traduit
טמא בחולין מאי למימרא. ואע''ג דאסור לגרום טומאה לחולין שבא''י היינו דוקא בפירות דשייכא בהו תרומה אבל בשר לא ואפילו יהא אסור לטמאות גופו באוכלין טמאין כדדרשינן והתקדשתם והייתם קדושים אזהרה לבני ישראל שיאכלו חוליהן בטהרה מכל מקום יכול לטמאותן ולאוכלן בימי טומאתו:
כֵּיצַד הוּא עוֹשֶׂה מֵבִיא סַכִּין אֲרוּכָּה וְשׁוֹחֵט בָּהּ כְּדֵי שֶׁלֹּא יִגַּע בַּבָּשָׂר
Traduction
The Gemara asks: How does an impure person act in order to ensure that he will not render the flesh of the slaughtered animal impure? The Gemara answers: He brings a long knife and slaughters the animal with it, so that he will not come into contact with the flesh of the slaughtered animal.
וּבְמוּקְדָּשִׁים לֹא יִשְׁחוֹט שֶׁמָּא יִגַּע בַּבָּשָׂר וְאִם שָׁחַט וְאוֹמֵר בָּרִי לִי שֶׁלֹּא נָגַעְתִּי שְׁחִיטָתוֹ כְּשֵׁרָה
Traduction
Rabba bar Ulla continues his interpretation of the mishna: And the reason the mishna also indicates that he may not slaughter ab initio is that with regard to sacrificial animals, he may not slaughter them ab initio even with a long knife, lest he come into contact with the flesh. But if he slaughtered the sacrificial animal and says: It is clear to me that I did not come into contact with the flesh, his slaughter is valid after the fact.
Rachi non traduit
ובמוקדשין. לכתחלה לא ישחוט ואפילו בסכין ארוכה כיון דמוזהר מן התורה שלא יטמא כדכתיב (במדבר יח) ואני הנה נתתי לך את משמרת תרומותי אלמא בעינן שמירה גזור בהו רבנן לכתחלה משום לך לך אמרינן נזירא סחור סחור לכרמא לא תקרב:
שחיטתן כשרה. והיינו דיעבד דמתניתין. ולקמן מפרש אמאי לא מטמא גברא לסכין והדר ניטמייה לבשר:
Tossefoth non traduit
ובמוקדשין לא ישחוט שמא יגע בבשר. אע''ג דאמרינן לקמן (חולין דף קכא:) דמפרכסת הרי היא כחיה חיישינן שמא יגע אחר פירכוס א''נ דוקא לענין העמדה והערכה הויא כחיה אבל לענין טומאה כיון ששחט שנים או רוב שנים מקבלת טומאה דחשיב אוכל כדאמר בהעור והרוטב (לקמן שם) השוחט בהמה טמאה לעובד כוכבים ומפרכסת מטמאה טומאת אוכלין אבל לא טומאת נבילות:
שמא יגע בבשר. אע''ג דדם קדשים אינו מכשיר חיבת הקדש מכשרת או שהעבירה בנהר ועדיין משקה טופח עליה כדקאמר בפ''ק דפסחים (דף כ.) וא''ת ואמאי לא קאמר דלא ישחוט משום דלמא אתי לימשך בפנים דאפילו טהור גמור לבן זומא דאמר (יומא דף ל.) הנכנס למקדש טעון טבילה ואסור לשחוט בסכין ארוכה דלמא אתי לאמשוכי וי''ל דבטהור איכא למגזר טפי דילמא אתי לאמשוכי אבל טמא מזהר זהיר ומידכר אי נמי נקט הכא שמא יגע בבשר משום דבעי למימר ואם שחט ואמר ברי לי שלא נגעתי הקשה רבינו אפרים איך יתכן שתהא סכין ארוכה כל כך מהר הבית עד עזרת ישראל דהאי טמא מוקמינן לה בסמוך אף בטמא מת ותנן בפ''ק דכלים (מ''ח) החיל מקודש מהר הבית שאין טמא מת ועובדי כוכבים נכנסים לשם עזרת נשים מקודשת הימנו שאין טבול יום נכנס לשם ואפילו למאן דמוקי לה בנטמא בשרץ והלא עזרת נשים ארוכה קל''ה אמה ואיך יתכן שתהא סכין ארוכה כל כך וי''ל דלמאי דפיר''ת בעלמא דלא גזור היכא דנטמא בפנים ניחא וכן לפירוש ר''י דפירש דלא החמירו אלא בעזרת נשים שהוא מקום כניסה ויציאה אבל בשאר מקומות יכול ליכנס עד סמוך למחנה שכינה ממש אתי נמי שפיר ואין כאן מקומו וי''מ דהכא מיירי בבמה ובזה יתיישב נמי בסמוך:
חוּץ מֵחֵרֵשׁ שׁוֹטֶה וְקָטָן דַּאֲפִילּוּ בְּחוּלִּין גְּרֵידֵי דִּיעֲבַד נָמֵי לָא שֶׁמָּא יִשְׁהוּ שֶׁמָּא יִדְרְסוּ וְשֶׁמָּא יַחֲלִידוּ
Traduction
And it teaches: This is the halakha with regard to all people except for a deaf-mute, an imbecile, and a minor, who, even if they slaughtered only non-sacred animals, their slaughter is not valid even after the fact. The reason the Sages deemed such slaughter not valid is lest people in these categories interrupt the slaughter, lest they press the knife in the course of slaughter, and lest they conceal the knife beneath the windpipe or the gullet in the course of an inverted slaughter.
Rachi non traduit
גרידי. שלא קבל עליו טהרת כהן:
שמא ישהו. והוי נבלה כדתנן לכולהו בפ''ב:
דיעבד נמי לא שמא ישהו. כלומר שמא שהו. ולקמן (חולין דף יב:) מפרש אמאי נקט שמא יקלקלו במתניתין לשון עתיד לאשמועינן שאין מוסרין להן חולין לכתחלה ואפילו אחרים רואין אותם דמועדים הן לקלקל תמיד:
Tossefoth non traduit
שמא ישהו. ולהגרמה ועיקור לא חיישינן דמינכר ומיהו עיקור דסכין פגומה לא מינכר:
וְכוּלָּן שֶׁשָּׁחֲטוּ אַהֵיָיא אִילֵּימָא אַחֵרֵשׁ שׁוֹטֶה וְקָטָן עֲלַהּ קָאֵי וְאִם שָׁחֲטוּ מִיבְּעֵי לֵיהּ אֶלָּא אַטָּמֵא בְּחוּלִּין הָא אָמְרַתְּ לְכַתְּחִלָּה נָמֵי שָׁחֵיט
Traduction
The Gemara asks: If so, with regard to the clause that follows in the mishna: And any of them who slaughtered an animal and others see and supervise them, their slaughter is valid, to which case in the mishna is it referring? If we say that the reference is to the case of a deaf-mute, an imbecile, and a minor, why was it formulated: And any of them who slaughtered? Since it stands adjacent to that halakha, the tanna should have formulated the phrase: And if they slaughtered. Rather, perhaps the reference is to the case of a ritually impure person who slaughtered a non-sacred animal. The Gemara rejects that possibility as well. But didn’t you say in that case: He slaughters the animal even ab initio?
Rachi non traduit
דעלה קאי. מינייהו קא סליק מאי וכולן דמשמע דקאי נמי אאחריני ואם שחטו מבעי ליה:
Tossefoth non traduit
אילימא אחש''ו עלה קאי. פירוש עלה לחודה קאי אבל הא פשיטא דעלייהו נמי קאי דדייקינן עלה לקמן (חולין דף יב:) מאן תנא דלא בעי כוונה לשחיטה:
וְאֶלָּא אַטָּמֵא בְּמוּקְדָּשִׁים בְּבָרִי לִי סַגִּי דְּלֵיתֵיהּ קַמַּן דִּנְשַׁיְּילֵיהּ
Traduction
And rather, perhaps the reference is to the case of a ritually impure person who slaughtered a sacrificial animal. The Gemara rejects that possibility, as in that case, if the ritually impure person says: It is clear to me that I did not come into contact with the flesh, it is sufficient, and there is no need for supervision. The Gemara answers: Supervision is necessary in the case of a ritually impure person who slaughtered a sacrificial animal, to account for a case where the ritually impure person is not before us so that we can ask him whether he came into contact with the flesh.
Rachi non traduit
ואלא אטמא במוקדשין. דאמרת דאיירי בה מתניתין ואמר לא ישחוט מאי איריא אחרים רואין אותן הא אמרת איהו מהימן אי אמר ברי לי:
Tossefoth non traduit
דליתיה קמן דנשייליה. ואע''ג דעזרה רה''ר היא כדאמר בפ''ק דפסחים (דף יט:) והיה לנו לטהר כאן מספק האי ספק לא דמי לשאר ספק טומאה ברה''ר משום דרוב פעמים לא יכול להזהר מליגע ואי איירי בבמה אתי שפיר:
הַאי טָמֵא בְּמוּקְדָּשִׁים מֵהָכָא נָפְקָא מֵהָתָם נָפְקָא כָּל הַפְּסוּלִין שֶׁשָּׁחֲטוּ שְׁחִיטָתָן כְּשֵׁרָה שֶׁהַשְּׁחִיטָה כְּשֵׁרָה בְּזָרִים בְּנָשִׁים וּבַעֲבָדִים וּבִטְמֵאִים וַאֲפִילּוּ בְּקָדְשֵׁי קָדָשִׁים וּבִלְבַד שֶׁלֹּא יִהְיוּ טְמֵאִין נוֹגְעִין בַּבָּשָׂר
Traduction
The Gemara asks: Is this halakha of a ritually impure person who slaughtered a sacrificial animal learned from an analysis of the mishna here? It is learned explicitly from the mishna there (Zevaḥim 31b): With regard to all those who are unfit for Temple service who slaughtered an offering, their slaughter is valid, as the slaughter of an offering is valid ab initio when performed even by non-priests, by women, by Canaanite slaves, and by ritually impure individuals. And this is the halakha even with regard to offerings of the most sacred order, provided that the ritually impure will not touch the flesh of the slaughtered animal, thereby rendering it impure.
Rachi non traduit
מהכא נפקא. כלומר הכא סתמו רבי במתניתין הא בשחיטת קדשים סתמיה דלכתחלה לא ודיעבד כשר:
כל הפסולין. כגון זר ואונן טמא ובעל מום וכיוצא בהן:
ששחטו. קרבן:
בזרים. דכתיב (ויקרא א) ושחט את בן הבקר לפני ה' והקריבו בני אהרן מקבלה ואילך מצות כהונה לימד על שחיטת קדשים שכשרה בזרים וה''ה לשאר פסולין:
הָכָא עִיקָּר הָתָם אַיְּידֵי דִּתְנָא שְׁאָר פְּסוּלִין תְּנָא נָמֵי טָמֵא בְּמוּקְדָּשִׁים וְאִיבָּעֵית אֵימָא הָתָם עִיקָּר דִּבְקָדָשִׁים קָאֵי הָכָא אַיְּידֵי דִּתְנָא טָמֵא בְּחוּלִּין תָּנֵי נָמֵי טָמֵא בְּמוּקְדָּשִׁים
Traduction
The Gemara answers: The mishna here is the primary source. There, since the tanna taught the rest of those disqualified for Temple service, he taught the case of a ritually impure person who slaughtered a sacrificial animal as well. And if you wish, say instead that the mishna there is the primary source, as it is standing in tractate Zevaḥim, which deals with sacrificial animals. Here, since the tanna taught the case of a ritually impure person who slaughtered a non-sacred animal, he also teaches the case of a ritually impure person who slaughtered a sacrificial animal.
Rachi non traduit
הכא עיקר. דכולה פרקין בתורת שחיטה איירי:
הַאי טָמֵא דְּאִיטַּמָּא בְּמַאי אִילֵּימָא דְּאִיטַּמִּי בְּמֵת בַּחֲלַל חֶרֶב אָמַר רַחֲמָנָא
Traduction
The Gemara asks: This ritually impure person mentioned in the mishna is one who became impure with what form of impurity? If we say that he became impure with impurity imparted by a corpse, this is difficult, as the Merciful One states: ''And whosoever in the open field touches one slain with a sword'' (Numbers 19:16).
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source